אלפבית שומרוני
האלפבית השומרוני הוא צורה מיוחדת של האלפבית העברי הנמצא בשימוש בידי העדה השומרונית לכתיבה בעברית שומרונית.
כתב זה הוא התפתחות וגרסה מאוחרת לאלפבית העברי העתיק שהיה בשימוש במשך תקופת הברזל, ימי ממלכת יהודה וממלכת ישראל.
בטבלה שמשמאל ניתן לראות צורות שונות בהתפתחות הכתב השומרוני מן הכתב העברי העתיק (עמודה I).
למרות ששיטת הכתיבה הזאת נקראת אלפבית היא לא אלפבית מלא אלא למעשה אבג'ד. זאת מאחר שהעיצורים בלבד נוכחים בו בעוד שהתנועות חסרות מרצף האותיות הנכתבות. כלומר בניגוד לכתיב העברי המלא בכתב השומרוני לא נעשה שימוש באמות הקריאה אלא בשיטת הניקוד לכתב השומרוני.
גם בכתב השומרוני, קיימים שני סוגי כתב: דפוס - אותיות גדולות, וכתב - אותיות קטנות. האותיות הגדולות מופיעות בספר תורה, ואילו האותיות הקטנות משמשות בדרך כלל לספרי התפילה.
לעיתים משתמשים השומרונים בכתב זה גם לצורך כתיבת טקסטים חילוניים, כגון כתבות בעיתון השומרוני ואף בשלטי רחוב.
אותיות האלפבית: אלף ࠀ, בית ࠁ, גימל ࠂ, דלת ࠃ, הא ࠄ, וו ࠅ, זין ࠆ, חית ࠇ, טית ࠈ, יוד ࠉ, כף ࠊ, למד ࠋ, מים ࠌ, נון ࠍ, סמך ࠎ, עין ࠏ, פא ࠐ, צדי ࠑ, קוף ࠒ, ריש ࠓ, שין ࠔ, תו ࠕ.
הכתב השומרוני במסורת חז"ל
[עריכת קוד מקור | עריכה]על הרפורמה בכתב העברי, שהתרחשה לאחר מרד בר כוכבא, שבמהלכה זנחו היהודים את הכתב העברי הקדום כליל ועברו להשתמש בכתב המרובע, ואילו השומרונים חזרו להשתמש בכתב העברי הקדום (וזנחו את השימוש בכתב המרובע, אשר אף הוא היה בשימוש יומיומי אצלם בתקופה הפרסית והרומית הקדומה)[1], מסופר בתלמוד הבבלי:
בתחילה נתנה תורה לישראל בכתב עברי ולשון הקודש, חזרה וניתנה להם בימי עזרא בכתב אשורי ולשון ארמי. ביררו להן ישראל כתב אשורית ולשון הקודש והניחו להדיוטות כתב עברי ולשון ארמי. מאן הדיוטות? אמר רב חסדא – כותאי. מאי כתב עברי? אמר רב חסדא – כתב ליבונאה
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יוסף נוה, על כתבם וכתובותיהם של השומרונים בעת העתיקה, ספר השומרונים, הוצאת יד יצחק בן-צבי ורשות העתיקות, ירושלים תשס"ב; (הדפסה שנייה: סיון תשס"ו, 2006). ISBN 9652172022(עמ' 372-381)
- יוסף נוה וי' מגן, כתובות ארמיות ועבריות מן המאה הב' לפנה"ס בהר-גריזים, עתיקות לב (תשנ"ז), עמ' 37-56.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תנ"ך שומרוני, בספרייה הבריטית
- האלף בית השומרוני
- כתב שומרוני, מאמר מתוך אתר שומרוני שעוסק בנושא
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יוסף נוה, על כתבם וכתובותיהם של השומרונים בעת העתיקה, ספר השומרונים, הוצאת יד יצחק בן-צבי ורשות העתיקות, ירושלים תשס"ב, עמ' 372-381
| השומרונים | ||
|---|---|---|
| כללי | שומרונים • הדת השומרונית • הר גריזים • היתבין בשמרין | |
| היסטוריה | מקדש השומרונים בהר גריזים • מרידות השומרונים • מוזיאון השומרונים - גריזים | |
| לשון | אלפבית שומרוני • עברית שומרונית • ארמית שומרונית • ניקוד שומרוני | |
| חיבורים | נוסח שומרון (ספר אבישע, התרגום השומרוני) • תיבת מרקה • אסאטיר • ספר יהושע השומרוני • תולידה • קמעות שומרוניים | |
| דת | הכהן הגדול השומרוני • לוח השנה השומרוני | |
| דמויות ידועות | בבא רבה • אבו אל-חסן מצור • יוליאנוס בן צבר • אברהם בן יעקב הדנפי • אהרן בן מניר • מלתקי • סנבלט • שמעון הקוסם • אבו אל-פתח | |
| התייחסות בדתות אחרות | השומרונים בהלכה • השומרוני הטוב | |